מה הם פוטס (POTS) ואי סבילות לעמידה?
כאשר נעמדים הדם יורד אל הרגליים ומערכת העצבים האוטונומית אחראית לכווץ את כלי הדם ולווסת את לחץ הדם וקצב הלב כדי שמספיק דם יעלה ויגיע אל המוח. ב-POTS ובאופן כללי באי סבילות לעמידה, לא מגיע מספיק דם אל המוח בעמידה. זה עשוי להתבטא בקצב לב מהיר, סחרחורת, קוצר נשימה, ראיית "שחור בעיניים", חולשה, בחילה, קושי קוגניטיבי (“brain fog”), קדם-התעלפות ואף התעלפות (לא כולם חייבים להופיע).
סימפטומים נוספים נפוצים הם עייפות, כאבי שרירים, כאבי ראש ותשישות מוגברת וממושכת לאחר מאמץ גופני או קוגניטיבי.
אי סבילות לעמידה (Orthostatic intolerance) הוא מצב שבו סימפטומים מתגברים בעמידה ומשתפרים בישיבה ובשכיבה.
שני סוגים נפוצים של אי סבילות לעמידה:
- Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome (POTS) – עליית דופק בעמידה.
- Orthostatic Hypotenetion (OH) – ירידת לחץ דם בעמידה.
אבחנת POTS ו-OH נעשית על ידי בדיקת הטייה (Tilt test) שבה מנטרים את הדופק ולחץ הדם כאשר הנבדק שוכב על מיטה שמתרוממת בהדרגה משכיבה לעמידה, או על ידי מדידת קצב הלב ולחץ הדם בשכיבה ובעמידה של כמה דקות במנוחה. בדיקות נוספות העשויות לסייע לאבחון ולהתאמת הטיפול הן: מדידת התגובות לתרגילי נשימה (Valsalva manoeuvre ונשימה עמוקה) ובדיקת דם לקטקולאמינים (אפינפרין ונוראפינפרין – נוירוטרנסמיטורים במערכת העצבים האוטונומית) בעמידה ובשכיבה.
אם יש בעמידה ירידת לחץ דם של לפחות 20מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי (המספר הגבוה) ו/או ירידה של 10מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי (המספר הנמוך), אז האבחנה היא Orthostatic hypotension .
ואם בעמידה קצב הלב הוא לפחות 30 פעימות לדקה יותר מאשר בשכיבה ו/או מעל 120 בעמידה, ללא ירידה משמעותית בלחץ הדם, אז האבחנה היא POTS.
לאבחנה נדרש גם שיהיו תסמינים המתגברים בעמידה ומשתפרים בשכיבה, שהמצב ימשך לפחות 3 חודשים ושהוא אינו נגרם מטיפול תרופתי או ממחלות אחרות.
POTS שכיח אצל החולים בתסמונת התשישות הכרונית (ME/CFS), בפוסט קורונה, בפיברומיאלגיה ובתסמונת אהלרס דנלוס (EDS), מעט מאד רופאים בארץ מכירים את הנושא ולכן עלול לקחת שנים לקבלת אבחנה וטיפול.
האבחון חשוב מכיוון שישנם טיפולים שיכולים לשפר את איכות החיים באופן ניכר, מה גם, שהבנת הבעיה ועריכת התאמות באורח החיים עשויים להקל על המצב ולהפחית מתח.
הטיפולים העיקריים הם:
- העלאת נפח הדם
- שתייה מרובה וצריכת מלח גבוהה.
- Florinef/Astonin מגביר את צבירת הנוזלים.
- עירויי Saline (תמיסת מלח).
- הגברת כיווץ כלי הדם
- שהיה בסביבה חמה או שתיית אלכוהול מרחיבים את כלי הדם ומחמירים את המצב ולכן כדאי להמנע מהם.
- גרביים אלסטיות.
- תרופות המגבירות את כיווץ כלי הדם כמו Gutron.
- Beta blockers
- תרופות ביניהן Deralin ו-Cardiloc, מפחיתות את קצב הלב ומורידות לחץ דם.
- פעילות גופנית הדרגתית מבוקרת
- "שיטת דאלאס" – תוכנית המשלבת פעילות אירובית וחיזוק שרירי הרגליים.
חשוב לציין שתוכנית הפעילות הגופנית שמומלצת לחולי POTS, אינה מתאימה לחולים ב-ME/CFS ולחולים בפוסט קורונה הסובלים מ- post exertional malaise מכיון שפעילות גופנית שאינה מותאמת למצבם עלולה לגרום להחמרה.
- "שיטת דאלאס" – תוכנית המשלבת פעילות אירובית וחיזוק שרירי הרגליים.
מידע נוסף:
—> להורדת דף מידע על פוטס.
—> הרצאה של ד"ר גראב על הטיפולים והממצאים החדשים של נוגדנים עצמיים בפוטס.
—> לקריאה נוספת על פוטס ודיסאוטונומיה(באנגלית): Dysautonomia International.
**** כל הכתוב באתר זה אינו מהווה המלצה רפואית ואינו תחליף להתייעצות עם רופא. ****
עדי, יש לך המלצות לרופאים שמאבחנים? איזו התמחות רפואית יש לרופא שמאבחן? אני חושדת שיש לי גם את הרעה הזו. לא הגעתי לבדיקה העצמית לאחרונה, אך זוכרת שלפני כמה שנים בדקתי ועניתי לקריטריונים.
הרופא העיקר שעוסק בזה בארץ הוא פרופ' יהונתן שרעבי ממרפאת לחץ הדם בשיבא
יש אפשרות לטלפון? מעוניין לקבוע פגישה לאבחון
לאבחנת POTS כדאי לפנות לפרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם בשיבא. אפשר להגיע אליו לשם או באופן פרטי.
בהדסה, יש את ד"ר רוזנהק שמעון, קרדיולוג, שהוא עושה את הבדיקה.
אני עשיתי את הבדיקה של הטילט לפני עשור וזאת הבדיקה היחידה שאישרה סופית שיש לי בעיה בלחץ דם ובדופק.
עד שאובחנתי חשבו שאני עושה את עצמי וסתם נופלת, אפילו אמרו לבעלי שיקח אותי ל"פסיכיאטר"…
אני שמחה שהיום יש מודעות לנושא.
תודה, טוב לדעת שיש עוד רופא שמכיר את הנושא. האם מעבר לבדיקת הטילט הוא גם התאים לך טיפול?
גם היום המודעות לנושא הזה אפסית.וכמעט לכולנו מודבקות תוויות פסיכוסומטיות במקום למדוד לנו לחץ דם ודופק.
מוזמנת להצטרף לקבוצה הפוטסית –
https://www.facebook.com/groups/1882892258647688/
שמי לימור ואני מתעלפת המון אפילו 2-3 פעמים ביום.לפני כן מרגישה דופק מהיר וחולשה .הייתי במיון.ששם התעלפתי פעמיים וזה לא נרשם בשחרור.שלחו אותי לבדיקות בקהילה.הייתי גם מאושפזת כמה ימים ולא עלו על הבעיה.אין לי סחרחורות.יש לי דופק מהיר טחולשה נוראית ועייפות .מרגישה סמרטוט.אני עובדת בגן ילדים ואני מאוד אנרגטית ופלפלית ועובדת כמו 2-3 אנשים כעת אני ממש סמרטוט .הרופאת משפחה אמרה לי בינתיים את לא חוזרת לעבודה.שבוע הבא יש לי תור להתחבר להולטר לב ולמחרת קרדיולוג.
שלום לימור,
רב הרופאים לא מכירים פוטס, לא מפתיע שלא אובחנת במיון ויכול להיות שגם הקרדיולוג לא יכיר את זה.
מה שאת מתארת נשמע אופייני, לא כל החולים בפוטס מתעלפים, כדאי למדוד דופק ולחץ דם אחרי כמה דקות במנוחה בשכיבה וכמה דקות במנוחה בעמידה כדי להבין האם זה הכיוון.
פה יש את הקריטריונים לאבחנות –
health.lightintheshadows.net/pots-download/
את יכולה להדפיס את הדף ולהעזר ברופאת המשפחה.
הרופא העיקרי שעוסק בזה בארץ הוא פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל מרפאת הלחץ דם בשיבא.
מוזמנת להצטרף לקבוצת הפייסבוק של חולי פוטס כדי להתייעץ
https://www.facebook.com/groups/1882892258647688
גם אני עשיתי מבחן טילט ויצא חיובי לפוטס, מי שמטפל בי זה פרופסור גליקסון קרדיולוג בשערי צדק
מה עושים עם ילדה בת 14.5 שיש לה POTS מאובחן חמור? מישהי מכירה רופאה מומחית לעניין שיכולה לעקוב ולהמליץ על טיפול?
נסי לבדוק אולי במרפאה הנוירואוטונומית באיכילוב, או שאולי הקרדיולוג ד"ר ירון רזון.
ומוזמנת להצטרף לקבוצת הפייס לחולי POTS ולשאול בה
https://www.facebook.com/groups/1882892258647688
ביצעתי טילט לפני כ 13 שנה, היה שם עליה רק של 25 נקודות דופק, אבחנה ללא POTS, המלצה לעקוב אחרי דופק, אני כן מתמודדת עם אירועים של עלפונות וניתוקים, חולשות סביב האירועים, אף פעם לא ידעתי לזהות את תחושת הדופק הגבוה, לפני חצי שנה עברתי אירוע של תסחיף ריאתי, רק אז למדתי לזהות את תחושת הדופק הגבוה (וכשאני משחזרת, כל אירועי העלפונות וכו' כן היו סביב תחושות של דופק מתגבר), ומאז הוא משתולל על כל מאמץ קל ולא נותן לי לחזור לעצמי בניגוד לתחזיות כל הרופאים, עד להשפעת הטיפול של מדללי הדם הדופק היה סביב 130-140, כעת קופץ לכיון ה -120 + בהליכה איטית, בדקתי דופק בבית והעליה לאחר 10 דקות עמידה שוב סביב 25-28, השאלה האם 30 זה סף שחייבים לעבור אותו, ואם לא אני לא מוגדרת כPOTS ?
חשוב לשים לב גם ללחץ הדם בשכיבה במנוחה ובעמידה במנוחה ולא רק לקצב הלב. אם יש ירידת לחץ דם משמעותית בעמידה אפשר לקבל אבחנה של orthostatic hypotention.
אבחנת פוטס נעשית כאשר יש הפרש של 30 ו/או כאשר הדופק בעמידה הוא מעל 120, אם יקצב הלב אצלך בעמידה הוא מעל 120 יכול להיות שתוכלי בכל זאת לקבל אבחנה.
בשנים האחרונות ברור שיכולה להיות אי סבילות לעמידה, שאינה עומדת בקריטריונים של פוטס ושל OH, זה נפוץ אצל חולי פוסט קורונה ו-ME/CFS. גם במקרה זה לא מגיע מספיק דם אל המוח והטיפול דומה לזה של פוטס.
לפי מה שאת מתארת כדאי שתעברי בירור קרדיולוגי ואוטונומי מקיף ולא רק לפוטס.